פשפשי מיטה - מדובר בטפילים קטנים הניזונים אך ורק מדם אנושי. הם מנהלים אורח חיים לילי, ועם הופעת קרני השמש הראשונות, הם מסתתרים מתחת למקלחות, ספות. חי גזע הכי קרוב למקור המזון האפשרי. הם חיים תחת הריפוד של ריהוט מרופד, לוחות חצאית, שטיחים.
פשפשי מיטה
פשפשי מיטה בכריות הם נדירים ביותר והכל בגלל שהם אינם עומדים בקריטריוני הבטיחות. הסיבות העיקריות לכך שטפילים אינם מתיישבים שם:
- חומרי גלם מלאכותיים וטבעיים משמשים למילוי; באגי המיטה בגומי קצף, מוך, נוצות אינם חיים, כפותיהם גולשות על חומרים, מה שמסבך משמעותית את תהליך התנועה;
- בכריות נוצה אין תנאים להתרבות, לחיים, כך שהם לא יכולים להתיישב במקום;
- משנה את מיקום הגוף בחלום, אדם ימעך את כוסם הדם;
- שינוי תכוף של כריות, כאשר הם פחדנים באופן פעיל, מסתובבים ברחוב לאוורור.
משוב
לא שמתי לב לשאלה האם באגים יכולים לחיות בכריות ושמיכות, עד שהבחנתי בהם על המיטה, כיסוי השמיכה, הציפית. היא בחנה הכל בקפידה, לא מצאה דבר אחר. ומתחת למזרן היו עשרים מהם, מרוססים קומבט. לא פגשתי אותם יותר.
סבטה, ירוסלב
חשוב!
פשפשים נמצאים לעתים רחוקות מאוד בכריות; אם הם נמצאו, יש לבחון היטב את כל החדר.
כיצד לעבד כריות:
- לאוורר ולהפיל;
- לשנות את המילוי מטה לקצף;
- מגהצים עם ברזל חם או מכניסים למקפיא;
- לרסס דיכלורבוס.
חשוב!
בעת העיבוד בבית הדברה יש להקפיד על כללי הבטיחות!
שמיכות וחרקים
צונחים בדם, בחרו בפינות חשוכות, משם קל להם לצאת, להגיע לאדם ולשתות דם. אין מקומות נסתרים בשמיכה, זה באור, ולכן זה לא מושך אותם.
התשובה היא חד משמעית - פשפשי המיטה אינם חיים בכריות ושמיכות. הם לא מושכים חרקים, מסיבות רבות. האור, האיום שהוא עומד להימצץ, השינוי התכוף של בגדי המיטה גורם לשוקע הדמים לעזוב את המצעים בהקדם האפשרי.